סבן יעקב ציוד לבנין בע"מ נ' יזאבכה

החלטה

בפני בקשה להארכת המועד אשר נקבע לתשלום הוצאות המשיבה וכתנאי למתן רשות להתגונן.

במסגרת תיק זה מתבררת בקשה לביצוע שיק אשר הגישה המשיבה כנגד המבקשים. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השיק. בתמצית, לטענת המבקשים נמסר השיק כבטחון במסגרת עסקה להשכרת ציוד, אולם כל הציוד אשר הושכר מהמשיבה הוחזר ואין כל חוב המצדיק את הגשת השיק לביצוע. עוד מעלים המבקשים טענת זיוף ביחס למבקש 2.

בד בבד עם ההתנגדות הוגשה בקשה להארכת מועד להגשתה וביום 13.9.10 התקיים דיון בבקשות. במהלך הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוארך המועד להגשת ההתנגדות ותינתן למבקשים רשות להגן אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 14 יום. הסדר זה אושר בהחלטת בית המשפט.

מסתבר שהמבקשים לא עמדו במועד אשר נקבע ולא שילמו את הוצאות המשיבה במשך חודשים ארוכים. רק בתחילת ינואר 2011 פנו המבקשים למשיבה בבקשה לבצע את התשלום, אלא שאז מאנה המשיבה לקבלו. משכך, עותרים המבקשים להארכת המועד לביצוע התשלום.

לטענת המבקשים, אי התשלום נבע מטעות גרידא של המבקש 2, בהיסח הדעת ועקב נסיבות אישיות. עוד מציינים המבקשים כי למשיבה לא יגרם נזק באם יוארך המועד בעוד להם ייגרם נזק אדיר שכן יישלל יומם בבית המשפט. בקשה זו נתמכת בתצהיר המבקש 2.

בתגובתם, טוענים המבקשים כי אין כל ראיות לטענות המבקשים ואין מקום לקבלתה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט להאריך מועדים אשר קבע בית המשפט לעשיית דבר "שבסדר דין או שבנוהג". להבדיל ממועדים אשר נקבעו בחיקוק, הארכת מועד אשר קבע בית המשפט איננה מחייבת "טעמים מיוחדים שירשמו".

המועד אשר הוקצב לתשלום הוצאות המשיבה נקבע בהחלטת בית המשפט, שלכן מוסמך בית המשפט להאריכו גם בלא "טעמים מיוחדים שירשמו". יצוין, כי החלטת בית המשפט למעשה אישרה את הסכמת הצדדים, כך שלמעשה רק נתנה גושפנקא להסדר דיוני שכמותו כהסכם לכל דבר ועניין, אך הצדדים לא העלו כל טענה בעניין זה. למעשה, הן המשיבה, ודאי המבקשים, יצאו בטיעוניהם מנקודת המוצא שלבית המשפט הסמכות להאריך המועד, אם ימצא זאת לנכון בנסיבות העניין.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ולעולם יעדיף בית המשפט מתן הכרעה לגופם של דברים על פני סגירת שעריו של בית המשפט. כה מרכזית שאיפה זו, עד כדי הכרה בסמכותו הטבועה של בית המשפט למתן ארכת חסד למניעת עוול ואי צדק, אפילו אין בנמצא "טעם מיוחד" להארכת המועד למעט אותה שאיפה למניעת עוול ואי צדק. מובן כי אין משמעות הדבר כי תמיד תינתן ארכה וההחלטה תלויה תמיד בנסיבות העניין.

בעניין דנא, אומנם איחרו המבקשים בביצוע התשלום אך עובדה היא שפנו בבקשה לשלם מיוזמתם, גם אם באיחור, בלא שננקטו נגם הליכים ביוזמת המשיבה. עובדה היא גם שפנו בבקשה זו להארכת המועד. נוכח זאת, אני סבור שאכן אי התשלום נבע מטעות גרידא ולא מתוך זלזול בהחלטת בית המשפט או במשיבה. מצב זה איננו מצדיק נקיטה בסנקציה הקיצונית של דחיית ההתנגדות על הסף.

בתגובתה, מפנה המשיבה להחלטה שנתקבלה בתיק 5750-03-10 פרטנר תקשורת בע"מ נ' בוכניק [30.1.11], במסגרתה נדחתה עתירה לביטול החלטה שנתקבלה במעמד צד אחד בשל האיחור בהגשת הבקשה, אולם באותו מקרה לא הוגשה כלל בקשה להארכת מועד והמבקשים התעלמו כליל מהאיחור בהגשתה. מקרה זה שונה לפיכך מנסיבות העניין דנא.

לנוכח נסיבות אלו לא מצאתי טעם לדחיית ההתנגדות רק בשל האיחור בתשלום. מאידך, ברור כי האיחור גורם למשיבה לנזק הן בהתדיינות מיותרת זו והן בהכרח לדחות המועדים שכן לא הושלמה הגשת התצהירים כפי שנקבע בהחלטה.

בנסיבות אלו אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד לביצוע התשלום אשר נקבע בהחלטה מיום 13.9.10 אולם בד בבד יחויבו המבקשים בתשלום הוצאות המשיבה בגין האיחור בסך של 1,000 ₪, בנוסף לסכום אשר נקבע בהחלטה מיום 13.9.10.

המבקשים ישלמו לפיכך למשיבה סך של 2,000 ₪ בתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו. היה ויבוצע התשלום כי אז יוארך המועד ותינתן רשות להתגונן. היה ולא יבוצע התשלום כי אז ידחו הבקשות להארכת המועד וההתנגדות. במקרה שכזה תגיש המשיבה בקשה מיידית למתן החלטה.

המועד להגשת תצהירים יוארך עד ליום 1.5.11.

הישיבה המקדמית הקבועה ליום 14.3.11 – מבוטלת.

ישיבה מקדמית תתקיים ביום 18.9.11, בשעה 15:30.

ניתנה היום, י"ח אדר א תשע"א, 22 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: